הסכם מייסדים הוא אחד המסמכים המשפטיים החשובים ביותר עבור יזמים, סטארטאפים ועסקים בתחילת דרכם, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות.

הסכם זה מסדיר את מערכת היחסים בין המייסדים וקובע את הזכויות והחובות שלהם זה כלפי זה וכלפי החברה שתקום. מטרתו להגדיר בבירור כיצד תנוהל החברה, כיצד תתקבלנה החלטות, מהם הכללים לשמירת סודיות וקניין רוחני, וכן איך יתמודדו הצדדים עם מצבים כגון עזיבת שותף, העברת מניות או הכנסת משקיעים חדשים.

בשל היקף הסוגיות המוסדרות באמצעותו, הסכם המייסדים עלול להיות מקור למחלוקות עסקיות ומשפטיות בעתיד. שאלות כמו מי מחזיק בזכויות על הרעיון והטכנולוגיה, כיצד יחולקו המניות בין המייסדים, או כיצד יוכרעו חילוקי דעות קריטיים – עלולות להפוך לבעיות משמעותיות אם אינן מוסדרות כראוי מראש.

במדריך זה נסקור את העקרונות המרכזיים לעריכת הסכם מייסדים מקצועי ויעיל, ואת הסעיפים החשובים שיש לכלול בו על מנת להגן על האינטרסים של כל המייסדים וליצור בסיס יציב לצמיחה עתידית.

תוכן העניינים

1. למה חשוב לחתום על הסכם מייסדים? 2
2. הקמת חברה – מה חשוב לדעת על תזמון החתימה על הסכם מייסדים? 2
3. היחס בין הסכם המייסדים לתקנון החברה – מה חשוב לדעת? 2
4. הגדרת תחום הפעילות של החברה – למה זה חשוב בהסכם מייסדים? 3
5. חלוקת הסמכויות – דירקטוריון מול אסיפה כללית 4
6. מספר המייסדים והשליטה בחברה – כיצד לחלק מניות באופן נכון? 5
7. מהו מנגנון Reverse Vesting (“וסטינג הפוך”)? 5
8. היתרון המיסויי של מנגנון Reverse Vesting 6
9. קניין רוחני – למה חשוב להסדיר אותו בהסכם המייסדים? 6
10. סודיות – איך מגנים על המידע של החברה? 7
11. עבודה במקביל וניגודי עניינים – כיצד להימנע מבעיות משפטיות? 8
12. סעיף אי-תחרות – איך להגן על החברה בצורה מאוזנת? 9
13. הגבלת העברת מניות והעברות מותרות – מה חשוב לדעת? 10
14. זכות סירוב ראשונה וזכות הצעה ראשונה – איך למנוע כניסת שותפים לא רצויים? 11
15. הגבלת העברת מניות – זכויות הצטרפות וגרירה: כיצד להגן על המייסדים הקטנים? 12
16. זכות קדימה (Pre-Emptive Right) – מהי וכיצד היא מגנה על בעלי המניות? 13
17. הצהרות והתחייבויות המייסדים – שקיפות ואמון לפני הקמת החברה 14
18. אילו התחייבויות והצהרות חשוב לקבל מהמייסדים? 14
19. פתרון סכסוכים (Dispute Resolution) – כיצד להימנע ממאבקים משפטיים? 15

• למה חשוב לחתום על הסכם מייסדים?

חתימה על הסכם מייסדים היא אחד הצעדים החשובים ביותר עבור יזמים המתחילים לפעול יחד במסגרת עסק חדש. ההסכם מסייע בתיאום הציפיות בין השותפים, מונע אי-הבנות ומצמצם משמעותית את הסיכון למחלוקות בעתיד.

הסכם המייסדים מגדיר את עקרונות השותפות, מסדיר את הזכויות והחובות של כל מייסד, ומאפשר ניהול ברור ומסודר של החברה. בין היתר, הוא כולל כללים לקבלת החלטות, חלוקת המניות בין המייסדים, הגנה על הקניין הרוחני, ומנגנונים לטיפול במקרים מורכבים כמו עזיבת שותף, כניסת משקיע או סכסוך בין המייסדים.

היעדר הסכם מייסדים עלול לגרום לסכסוכים חמורים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר החברה צומחת וצוברת ערך כלכלי. מחלוקות סביב חלוקת מניות, תרומתו של כל מייסד ואופן קבלת ההחלטות עלולות לפגוע ביציבות החברה ולהפחית את סיכויי ההצלחה שלה. יתר על כן, משקיעים פוטנציאליים, המבצעים בדיקת נאותות (Due Diligence), מייחסים חשיבות רבה לקיומו ולאיכותו של הסכם המייסדים. הסכם מנוסח היטב וברור מעיד על רצינות, מקצועיות ויציבות, בעוד הסכם לא ברור או חסר עשוי להרתיע משקיעים ולהקשות על גיוס ההון לחברה.

• הקמת חברה – מה חשוב לדעת על תזמון החתימה על הסכם מייסדים?

• חתימת הסכם מייסדים לפני שהחברה רשומה

כאשר מקימים חברה חדשה, יש חשיבות רבה לתזמון חתימת הסכם המייסדים ולהשפעותיו על פעילות המיזם בעתיד. לעיתים קרובות, המייסדים חותמים על ההסכם לפני שהחברה נרשמת באופן רשמי ברשם החברות. זו פעולה נפוצה בעיקר בשלבים מוקדמים של הרעיון או הפיתוח, כשעדיין אין צורך ברישום החברה. במקרה כזה, הסכם המייסדים נחתם ישירות בין השותפים כאנשים פרטיים. במצב זה, חשוב שההסכם יתייחס באופן ברור ומפורש להשלכות המשפטיות של רישום החברה בעתיד.

• העברת התחייבויות המייסדים לחברה לאחר הקמתה

סעיף מרכזי בהסכם הוא הסעיף שקובע שהחברה שתקום בעתיד תאמץ ותיקח על עצמה את ההתחייבויות שהמייסדים נתנו בשם החברה לצדדים שלישיים. המשמעות היא שכאשר תוקם החברה, היא “נכנסת בנעלי המייסדים” בקשר להתחייבויותיהם כלפי צדדים שלישיים.

• מה קורה אם המיזם מתפרק לפני שהחברה נרשמת?

נקודה נוספת וחשובה שיש להסדיר היא מה קורה במקרה שבו השותפים מחליטים לפרק את המיזם לפני שהחברה הוקמה רשמית. ההסכם צריך להתייחס בבירור לגורל הנכסים שנוצרו בשיתוף – לדוגמה, קוד תוכנה, פטנטים, תוכניות עסקיות או כל ידע אחר שפותח יחד. הסדרת נושא זה היא הכרחית כדי למנוע חילוקי דעות עתידיים וכדי למנוע מצב שבו אחד השותפים ממשיך לפתח את הרעיון לבד תוך שימוש בנכסים המשותפים, ללא מתן הכרה או תמורה הולמת לשותפים האחרים.

• היחס בין הסכם המייסדים לתקנון החברה – מה חשוב לדעת?

• מה ההבדל בין הסכם המייסדים לתקנון החברה?

בעת הקמת חברה, יש חובה לנסח תקנון חברה (Articles of Association). זהו מסמך משפטי המסדיר את אופן פעילות החברה, זכויות בעלי המניות, סמכויות הדירקטוריון וניהול ההון. התקנון מחייב את החברה ואת כלל בעלי המניות שלה, בעוד שהסכם המייסדים מחייב רק את מי שחתם עליו באופן אישי.

לעיתים, הסכם המייסדים כולל הוראות לגבי ניהול החברה וזכויות המייסדים, שעלולות לסתור את הוראות התקנון, ולכן חשוב להיות מודעים לכך מראש.

• מה קורה להסכם המייסדים כשמשקיעים חדשים נכנסים לחברה?

כאשר החברה מגייסת משקיעים חדשים או עוברת שינויים מבניים, לעיתים קרובות המשקיעים ידרשו לערוך שינויים בתקנון החברה כדי להתאים אותו למציאות החדשה. למשל, יכול להיווצר מצב שבו בהסכם המייסדים נקבע שכל החלטה להכניס משקיע חדש דורשת הסכמה של כל המייסדים, אך התקנון המעודכן קובע שהחלטות מסוג זה יתקבלו ברוב קולות בדירקטוריון. במצב של סתירה כזו, התקנון החדש בדרך כלל יגבר, כיוון שהוא המסמך המחייב את כל בעלי המניות.

• סתירות בין הסכם המייסדים והתקנון – איך ניתן להיערך מראש כדי למנוע בעיות כאלה?

כדי למנוע סתירות עתידיות, חשוב להגדיר מראש בהסכם המייסדים איך יטופלו מצבים של שינוי בתקנון החברה. מומלץ לקבוע אילו סעיפים בהסכם יישארו בתוקף גם לאחר עדכון התקנון, במיוחד סעיפים הקשורים לזכויות בקניין רוחני, התחייבויות אי-תחרות או מנגנוני הבשלה (Vesting). מצד שני, כדאי לקבוע שסעיפים הנוגעים לניהול השוטף וקבלת החלטות עסקיות יהיו פתוחים לשינויים בהתאם לדרישות משקיעים חדשים ולתקנון מעודכן. כך יתקיים איזון נכון בין שמירה על זכויות המייסדים לבין הגמישות הנדרשת לצמיחת החברה.

• הגדרת תחום הפעילות של החברה – למה זה חשוב בהסכם מייסדים?

• חשיבות הגדרת תחום הפעילות

בעת ניסוח הסכם מייסדים חשוב מאוד להגדיר באופן ברור את תחום הפעילות של החברה. הגדרה זו מתארת את הענף שבו החברה פועלת ואת המטרות העסקיות שלה, ומשפיעה ישירות על האופן שבו החברה יכולה להתנהל ועל המגבלות שיחולו בעתיד על המייסדים עצמם. תחום הפעילות משפיע גם על אפשרויות הפיתוח העסקי של החברה ועל החופש של המייסדים לפעול בתחומים דומים או קרובים בעתיד.

• הגדרת תחום החברה – מה חשוב לכלול בהסכם המייסדים ולמה?

כאשר מגדירים את תחום הפעילות, חשוב לקחת בחשבון שהוא ישפיע על סעיפי אי-תחרות בהסכם המייסדים. סעיפים אלה מגבילים את המייסדים מפעילות עסקית מתחרה בזמן שהם חלק מהחברה וכן בתקופה מסוימת לאחר עזיבתם. הגדרה לא מדויקת או לא ברורה של תחום הפעילות עלולה ליצור אי-ודאות משפטית בנוגע למה נחשב פעילות מתחרה. לדוגמה, אם תחום החברה מוגדר באופן כללי מדי, כמו “פתרונות טכנולוגיים”, עלול להיווצר מצב שבו לא ברור האם פעילות מסוימת של אחד המייסדים מהווה תחרות אסורה. מנגד, הגדרה צרה מדי כמו “פיתוח תוכנה לניהול כוח אדם” יכולה להגביל את החברה בעתיד אם היא תרצה להרחיב את פעילותה לתחומים משיקים כמו ניהול פרויקטים.

כדי להימנע מבעיות אלו, מומלץ לנסח הגדרה מאוזנת של תחום הפעילות – מצד אחד ברורה מספיק כדי למנוע ספקות לגבי פעילויות אסורות, ומצד שני רחבה מספיק כדי לאפשר לחברה גמישות עסקית והתפתחות עתידית לכיוונים חדשים. כך ניתן לשמור על איזון נכון בין הגנה על זכויות החברה והמייסדים לבין היכולת שלה להתפתח ולצמוח ללא מגבלות מיותרות.

• חלוקת הסמכויות – דירקטוריון מול אסיפה כללית

יש להגדיר בצורה ברורה אילו החלטות יכול הדירקטוריון לקבל בעצמו, ואילו החלטות דורשות את אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות.

• החלטות המחייבות אישור האסיפה הכללית (לפי חוק החברות הישראלי):

   

לפי חוק החברות, קיימות החלטות שהדירקטוריון לא יכול לקבל בעצמו, אלא הן חייבות להתקבל באסיפה הכללית של בעלי המניות בלבד, כגון:

• שינויים בתקנון החברה.

• מינוי או פיטורין של רואה החשבון המבקר של החברה.

• הגדלת או הקטנת הון המניות הרשום.

• מיזוג עם חברה אחרת.

• פירוק החברה.

על ההחלטות האלה החברה אינה רשאית לוותר או להתנות בהסכם המייסדים.

• מהן סמכויות הדירקטוריון לפי החוק?

הדירקטוריון אחראי לקבל החלטות לגבי ניהול שוטף וקביעת מדיניות החברה. הסמכויות העיקריות שלו כוללות:

• קביעת מדיניות ואישור תכניות פעולה של החברה.

• פיקוח על פעולות המנכ”ל והנהלת החברה.

• קביעת המבנה הארגוני ומדיניות השכר.

• החלטה על הנפקת מניות או אגרות חוב (במסגרת ההון הרשום).

• אישור דוחות כספיים.

• אישור עסקאות בהתאם לתקנון החברה או לפי החוק.

ההפרדה הזו בין סמכויות הדירקטוריון לבין סמכויות האסיפה הכללית הכרחית מבחינה חוקית, ולכן הסכם המייסדים חייב להיות מותאם לכך.

• סיכום והמלצה

חשוב לזכור כי חוק החברות בישראל קובע במפורש נושאים שחייבים להיות מוכרעים באסיפה הכללית ולא בדירקטוריון, ואי אפשר לשנות זאת בהסכם המייסדים. כדי לוודא שהסכם המייסדים מותאם לחוק ושהסמכויות מוגדרות בבירור ובאופן חוקי, מומלץ להיעזר בעורך דין בעת ניסוח ההסכם.

• מספר המייסדים והשליטה בחברה – כיצד לחלק מניות באופן נכון?

• קביעת מבנה הבעלות בין המייסדים

אחד הנושפאים החשובים בעת הקמת חברה הוא קביעת חלוקת המניות בין המייסדים. החלוקה צריכה לשקף את התרומה שכל מייסד מביא למיזם – תרומה כספית, טכנולוגית, ניהולית או תרומה ברמה של רעיון ופיתוח עסקי.

• חלוקה שוויונית (50%-50%) – יתרונות וחסרונות

כאשר לחברה שני מייסדים בלבד, חלוקת מניות שוויונית של 50%-50% היא נפוצה מאוד. היתרון העיקרי הוא פשטות ושוויון בין השותפים. עם זאת, החיסרון המרכזי הוא הסיכון למבוי סתום (תיקו) כאשר יש חילוקי דעות. כדי להימנע ממצבים כאלה, חשוב להגדיר מראש מנגנון ברור לפתרון תיקו בהחלטות.

• הגנה על זכויות מייסד מיעוט – כיצד למנוע קיפוח?

כאשר ישנם שלושה מייסדים או יותר, לעיתים קרובות ייווצר מצב שבו אחד המייסדים מחזיק בשיעור מניות קטן יותר (“מייסד מיעוט”). חשוב לקבוע בהסכם המייסדים מנגנונים שיגנו על אותו מייסד מפני פגיעה בזכויותיו. לדוגמה, אפשר לקבוע שהחלטות מהותיות, כגון הכנסת משקיע חדש, מכירת החברה או החלטה על שינוי משמעותי בפעילות, ידרשו את הסכמת כל המייסדים או רוב מיוחד (גבוה) – כדי לוודא שהמייסד עם האחוז הנמוך יותר לא יקופח.

• חלוקת מניות בהתאם לתרומה הראשונית – איך לעשות זאת בצורה הוגנת?

חלוקה לפי תרומה ראשונית משמעותה שהמייסדים יקבלו מניות בהתאם לתרומתם להקמת החברה – למשל השקעה כספית, פיתוח טכנולוגי, ידע מקצועי או הובלת הפעילות העסקית. דרך מקובלת לעשות זאת היא לקבוע אבני דרך ברורות מראש, להעריך את התרומה של כל אחד מהמייסדים ולקבוע חלוקת מניות בהתאם. חלוקה זו צריכה לשקף בצורה הוגנת את תרומת כל מייסד, כך שכל אחד ירגיש שההשקעה שלו מתוגמלת באופן ראוי.

• מהו מנגנון Reverse Vesting (“וסטינג הפוך”)?

• מהו Reverse Vesting?

כשחברה מוקמת, קיים סיכון שאחד המייסדים יעזוב את המיזם זמן קצר לאחר ההקמה, אף שהוא כבר קיבל חלק משמעותי מהמניות. כדי להימנע ממצב זה, משתמשים במנגנון שנקרא “וסטינג הפוך” (Reverse Vesting). המשמעות היא שלמרות שהמניות ניתנות למייסדים כבר בתחילת הדרך, הן כפופות להגבלה המאפשרת לחברה לרכוש אותן בחזרה, אם אחד המייסדים יעזוב בשלב מוקדם. רכישה זו נעשית בדרך כלל במחיר סמלי או אף ללא תמורה כלל, בהתאם להסכמות מראש.

• למה חשוב להכניס מנגנון של Reverse Vesting?

מנגנון זה נועד למנוע מצב שבו מייסד מחזיק אחוז ניכר מהמניות, אך אינו ממשיך לתרום לחברה. מצב כזה יכול לפגוע ביציבות המיזם ולהרתיע משקיעים עתידיים. בנוסף, המנגנון שומר על איזון בין המייסדים: אם מייסד אחד מפסיק את מעורבותו, החברה או המייסדים הנותרים יכולים לקנות בחזרה את המניות, וכך לשמור על מבנה בעלות הוגן, שמשקף את התרומה בפועל של כל מייסד.

• כיצד עובד מנגנון Reverse Vesting בפועל?

• בתחילת הדרך המייסדים מקבלים את המניות, אך הזכויות במניות הללו משתחררות בהדרגה לאורך זמן (לרוב 3–4 שנים).

• נהוג לקבוע תקופת המתנה ראשונית (“Cliff”) של שנה אחת, שבה עדיין לא משתחררות זכויות כלל. אם מייסד עוזב לפני תום תקופה זו, הוא עשוי לאבד את כל המניות שלו.

• לאחר תקופת ההמתנה הראשונית, המניות משתחררות באופן הדרגתי, כל עוד המייסד ממשיך להיות פעיל בחברה.

• אם המייסד עוזב במהלך תקופת הווסטינג, החברה או המייסדים האחרים יכולים לרכוש בחזרה חלק מהמניות, לעיתים ללא תמורה או בתמורה נמוכה מאוד.

• היתרון המיסויי של מנגנון Reverse Vesting

אחד היתרונות החשובים של מנגנון זה קשור למיסוי. אם המניות היו מוענקות בהדרגה לאורך תקופה (כפי שקורה בווסטינג רגיל), ייתכן שהמייסדים היו חשופים לחבות מס גבוהה יותר בעתיד. שימוש בווסטינג הפוך מאפשר לרוב להתמודד בצורה טובה יותר עם שאלות המיסוי, כיוון שהמניות מוקצות כבר בתחילת הדרך.

• איך לנסח נכון מנגנון Reverse Vesting בהסכם המייסדים?

כדי להימנע מבעיות עתידיות, חשוב מאוד להגדיר בבירור ובאופן הוגפ איזה מצבים יפעילו את המנגנון (למשל עזיבה או הפסקת פעילות). כמו כן, מומלץ לערוך את המנגנון באופן עצמאי וברור, כך שגם אם הסכם המייסדים ישתנה בעתיד (לדוגמה, עקב כניסת משקיעים), מנגנון הווסטינג ימשיך להיות תקף וימנע חילוקי דעות מיותרים.

• קניין רוחני – למה חשוב להסדיר אותו בהסכם המייסדים?

• חשיבות הגדרת הקניין הרוחני בהסכם המייסדים

קניין רוחני (Intellectual Property או IP) כולל את כל הפיתוחים, הרעיונות והיצירות שהחברה מייצרת: קוד תוכנה, פטנטים, סימני מסחר, ידע מקצועי, תכניות עסקיות, אלגוריתמים, עיצובים, ועוד. בהסכם המייסדים חשוב מאוד להגדיר בצורה ברורה למי שייך הקניין הרוחני, כיוון שלהגדרה זו יש השפעות משמעותיות על עתיד החברה ועל זכויות המייסדים.

• מדוע קריטי להגדיר את הקניין הרוחני מראש?

• מניעת מחלוקות בין המייסדים: אם הקניין הרוחני אינו מוסדר מראש בהסכם המייסדים, עלולה להיווצר מחלוקת במקרה של עזיבת אחד המייסדים. מייסד שעוזב את החברה עשוי לטעון שהוא הבעלים של הטכנולוגיה או הרעיון שפיתח, דבר שיכול לפגוע משמעותית בחברה.

• הסדרת הקניין הרוחני חשובה למשקיעים: כאשר החברה מגייסת השקעה חיצונית, המשקיעים בודקים האם הקניין הרוחני נמצא בבעלות מלאה וברורה של החברה. אם הבעלות על קניין רוחני אינה מוסדרת מראש, משקיעים רבים יחששו להשקיע בחברה, מה שעלול לפגוע משמעותית בסיכויי גיוס ההון.

• מניעת טענות מצד גורמים חיצוניים: אם אחד המייסדים עבד קודם לכן בחברה אחרת, הוא עלול להיתקל בטענה מצד אותה חברה שהקניין הרוחני שייך לה. לכן, הגדרת בעלות ברורה מראש מסייעת למנוע טענות עתידיות מסוג זה.

• איך נכון להסדיר את הקניין הרוחני בהסכם מייסדים?

הסכם המייסדים צריך לכלול סעיף ברור שבו מוגדר שכל רעיון, פיתוח או טכנולוגיה שמיוצרים במסגרת המיזם הם בבעלות מלאה של החברה. הסעיף צריך לכלול:

• הצהרה ברורה על בעלות החברה: כל מייסד מצהיר שכל הפיתוחים, הרעיונות והיצירות שנוצרו במסגרת פעילות החברה שייכים באופן מלא ובלעדי לחברה.

• העברת קניין רוחני לחברה: הסעיף צריך לקבוע שכל פיתוח או יצירה שנוצרו על ידי המייסדים, אפילו לפני רישום החברה, יעברו לבעלותה המלאה של החברה מיד עם הקמתה.

• מניעת תביעות מצדדים שלישיים: כל מייסד צריך להצהיר כי אין לצדדים שלישיים (כמו מעסיקים קודמים) זכויות כלשהן בפיתוחים של החברה, כדי למנוע סכסוכים עתידיים.

• חובת סודיות ואי-גילוי מידע: המייסדים מתחייבים לא לחשוף מידע פנימי, טכנולוגיות או ידע מקצועי של החברה לגורמים חיצוניים.

• מדוע לפעמים קובעים את הקניין הרוחני בהסכם נפרד?

במקרים מסוימים, כדאי לחתום בנוסף על הסכם נפרד להעברת קניין רוחני (IP Assignment Agreement), במקביל להסכם המייסדים. הסיבה העיקרית לכך היא רצון להבטיח שבמקרה של שינויים עתידיים, כגון כניסת משקיעים חדשים או עדכון של ההסכם המקורי, הזכויות על הקניין הרוחני יישארו מוגנות ובבעלות מלאה של החברה.

• סודיות – איך מגנים על המידע של החברה?

• למה סעיף סודיות חשוב בהסכם המייסדים?

סעיף סודיות (Confidentiality) הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר בהסכם המייסדים, מכיוון שהמייסדים חשופים למידע רגיש של החברה כגון: רעיונות, קניין רוחני, תוכניות עסקיות, מידע על לקוחות, אסטרטגיות ושיתופי פעולה עתידיים. ללא התחייבות ברורה לשמירת סודיות, החברה עלולה להיות חשופה לסיכון של דליפת מידע רגיש, דבר שעלול לפגוע בערך החברה ואף להעניק יתרון למתחרים.

• כיצד נכון להגן על המידע של החברה בהסכם המייסדים?

בהסכם המייסדים יש לקבוע באופן ברור ומפורט:

• התחייבות לשמירת מידע בסוד: המייסדים מתחייבים לא להעביר, לא לחשוף ולא להשתמש במידע הרגיש של החברה לכל מטרה שאינה קשורה ישירות לפעילות החברה.

• שמירת הסודיות גם לאחר עזיבת החברה: המייסדים יתחייבו להמשיך לשמור על סודיות המידע לתקופה מוגדרת מראש גם לאחר עזיבתם את החברה. במקרים של מידע רגיש במיוחד (סודות מסחריים), נהוג להגדיר תקופה ארוכה במיוחד או אפילו בלתי מוגבלת.

• הגדרה מדויקת של מה נחשב “מידע סודי”: כדי למנוע מחלוקות עתידיות, יש להגדיר בבירור אילו סוגי מידע ייחשבו כסודיים. לדוגמה: קוד תוכנה, נתוני לקוחות, דוחות כספיים, הסכמים משפטיים, שותפויות עסקיות וכדומה.

• חריגים למקרים שבהם מותר לחשוף את המידע: ניתן להגדיר מצבים ספציפיים שבהם מותר לחשוף מידע סודי, למשל: במסגרת חשיפה למשקיעים תחת הסכם סודיות (NDA), או אם קיימת חובה חוקית לדווח לרשויות.

• מה קורה במקרה של הפרת חובת הסודיות?

כדי למנוע מראש הפרות של התחייבות הסודיות, חשוב להגדיר בהסכם מה יהיו ההשלכות במקרה של הפרה:

• צו מניעה (Injunction): בית המשפט יוכל לאסור על המשך חשיפת המידע או השימוש בו.

• פיצוי כספי: החברה תוכל לתבוע מהמייסד המפר פיצויים כספיים בגין נזקים שנגרמו לה בעקבות הדלפת המידע.

• הפעלת סעיף אי-תחרות: במקרים מסוימים, הפרת סודיות עלולה להפעיל גם את סעיף אי-התחרות, כך שהמייסד לא יוכל לעבוד עם חברות מתחרות.

• מדוע סעיף סודיות קריטי במיוחד לסטארטאפים?

בשונה מחברות ותיקות, סטארטאפים מתבססים על רעיונות וחדשנות – ולפעמים כל ערכם מבוסס על מידע סודי. לכן, מידע כזה מהווה נכס מרכזי של החברה. מייסד שעוזב את החברה עלול להשתמש במידע הרגיש שהשיג להקמת עסק מתחרה או למסירתו לגורם חיצוני. סעיף סודיות המנוסח באופן ברור ומדויק הוא הכלי הראשון והחשוב ביותר לשמירה על ערך החברה ולהגנה מפני דליפות מידע.

• עבודה במקביל וניגודי עניינים – כיצד להימנע מבעיות משפטיות?

• למה חשוב להסדיר עבודה במקביל בהסכם המייסדים?

כאשר אחד המייסדים ממשיך לעבוד במקום אחר תוך כדי פעילותו במיזם, עלולים להתעורר אתגרים משפטיים וניהוליים. הבעיות העיקריות הן סביב זכויות הקניין הרוחני, מחויבות המייסד להשקעת זמן במיזם, והחשש מניגודי עניינים בין שני מקומות העבודה. לכן, חשוב לקבוע בהסכם המייסדים כללים ברורים שיסדירו מראש את תחומי האחריות ואת הגבולות של כל מייסד.

• הסיכונים האפשריים במקרה של עבודה במקביל:

טענות לזכויות קניין רוחני

המעסיק הקיים של המייסד עלול לטעון שהפיתוחים שנוצרו במסגרת המיזם החדש שייכים לו. לפי החוק במדינות רבות, אם עובד מפתח טכנולוגיה או ידע דומה לתחום העיסוק של המעסיק – המעסיק יכול לטעון לבעלות על אותם פיתוחים, אפילו אם נעשו בשעות הפנאי.

שימוש במשאבי המעסיק

אם המייסד השתמש במשאבים של מקום העבודה הנוכחי (מחשבים, תוכנות, ציוד או שעות עבודה) לטובת המיזם החדש, המעסיק יכול לדרוש בעלות על התוצרים בטענה שנוצרו במסגרת העבודה הקיימת.

פגיעה במחויבות המייסד למיזם

כאשר המייסד ממשיך לעבוד במקביל במקום נוסף, הוא עשוי להשקיע פחות זמן ופחות משאבים בפיתוח המיזם, דבר שעלול להאט את הצמיחה ולפגוע בפעילות החברה החדשה.

ניגודי עניינים

העבודה במקביל במקום אחר עלולה לגרום לניגוד עניינים בין שני המקומות, דבר שיכול לפגוע בחברה החדשה ובמערכות היחסים בין המייסדים והמשקיעים.

• כיצד אפשר להסדיר את הנושא בהסכם המייסדים?

כדי להפחית את הסיכונים הללו, יש להכניס להסכם המייסדים סעיפים ברורים כגון:

הצהרה על היעדר מגבלות משפטיות:

כל מייסד יצהיר שהעבודה במקום אחר אינה מגבילה אותו מבחינה משפטית ואינה יוצרת ניגוד עניינים או סכנה לזכויות החברה במיזם.

איסור שימוש במשאבים של מקום העבודה הנוסף

על המייסדים להתחייב במפורש כי לא יעשו שימוש במשאבים, ציוד או זמן העבודה ממקום עבודה אחר לטובת המיזם החדש.

התחייבות להיקף זמן מינימלי

אפשר לקבוע מסגרת של מינימום שעות שבועיות שבהן המייסד חייב להיות פעיל במיזם, כדי להבטיח מעורבות משמעותית בפיתוח החברה.

מנגנון הבשלה (Vesting)

הסכם המייסדים יכול לכלול מנגנון הבשלה (Vesting) הקובע שהזכויות במניות יינתנו למייסדים בהדרגה ובהתאם להמשך מעורבותם בפעילות החברה, כך שמייסד שלא משקיע מספיק זמן או פורש מוקדם עלול לאבד חלק מהמניות שלו.

• המלצה לסיום

כדי למנוע מראש מצבים כאלה, מומלץ להיעזר בעורך דין שיבדוק מראש את חוזי ההעסקה של כל אחד מהמייסדים, על מנת לוודא שאין בהם סעיפים העלולים להטיל מגבלות על פעילותם במיזם החדש או לסכן את הקניין הרוחני של החברה.

• סעיף אי-תחרות – איך להגן על החברה בצורה מאוזנת?

• למה סעיף אי-תחרות (Non-Compete) חשוב?

סעיף אי-תחרות נועד להגן על החברה מפני מצב שבו מייסד עוזב את החברה ומקים עסק מתחרה, תוך שימוש בידע, קשרים עסקיים או נכסים אחרים שפותחו במסגרת המיזם המשותף. עם זאת, יש צורך לאזן בין הגנה על החברה לבין הזכות של המייסד להמשיך להתפרנס. סעיף זה חייב להיות מידתי, ברור והוגן, כדי שיהיה בעל תוקף משפטי.

• איך מנסחים סעיף אי-תחרות בצורה נכונה ומידתית?

הגבלת תקופת אי-התחרות

יש לקבוע מראש את פרק הזמן שבו יחול איסור התחרות לאחר שהמייסד עוזב את החברה. התקופה המקובלת בדרך כלל היא בין חצי שנה לשנתיים. תקופות ארוכות יותר (כמו 5 שנים ומעלה) עשויות להיחשב כבלתי סבירות ולא לקבל תוקף משפטי בבית המשפט.

הגדרה ברורה ומדויקת של התחום שבו אסורה התחרות

חשוב להגדיר במדויק את התחום שבו חל איסור התחרות. הגדרה כללית מדי עלולה לגרום למחלוקות או לקושי באכיפת הסעיף. לדוגמה, במקום לכתוב באופן כללי “אסור למייסד לעסוק בתחום הטכנולוגיה”, עדיף לכתוב: “אסור למייסד להקים או להצטרף לחברה המתחרה ישירות בתחום הספציפי של החברה (למשל, ניהול מידע רפואי).”

הגבלת האיסור לאזור גיאוגרפי רלוונטי

ההגבלה חייבת להיות הגיונית מבחינת המיקום. לדוגמה, אם החברה פועלת רק בישראל, אין סיבה להגביל את המייסד מלפעול במדינות אחרות שבהן אין לחברה פעילות או אינטרס עסקי.

סעיף איזון וסבירות (Reasonableness Clause)

אפשר להוסיף סעיף הקובע שאם בית המשפט יקבע בעתיד שההגבלות שהוגדרו אינן מידתיות, ההגבלות יצומצמו באופן שיגן בצורה מספקת על האינטרסים של החברה, תוך התחשבות בזכות המייסד להמשיך לעסוק בתחומים אחרים. סעיף זה עוזר לשמור על איזון נכון ולהקל על אכיפה משפטית של הסכם אי-התחרות.

• דוגמה משפטית (הלכת AES System נגד סער)

פסק הדין בפרשת AES System Inc. נגד משה סער (ע”א 6601/96) עסק בשאלת חוקיות סעיפי הגבלת עיסוק ואי-תחרות. בפסיקה זו נקבע כי לא מספיק לכלול סעיף אי-תחרות בהסכם כדי שייחשב חוקי. כדי שהסעיף יהיה תקף, על החברה להוכיח שיש לה אינטרסים לגיטימיים כמו סודות מסחריים או רשימת לקוחות, המצדיקים את הגבלת העיסוק של המייסד. בנוסף, ההגבלה חייבת להיות מידתית מבחינת הזמן, התחום והאזור הגיאוגרפי. במקרה זה, בית המשפט העליון ביטל את ההגבלה שהייתה בלתי סבירה וקבע כי היא אינה חוקית ואינה תואמת את האינטרס הציבורי.

• הגבלת העברת מניות והעברות מותרות – מה חשוב לדעת?

כאשר מייסדים חברה, אחת המטרות החשובות היא לוודא שהמניות יישארו בידי אנשים המחויבים לחברה ולמטרותיה. לכן, נהוג להגביל בהסכם המייסדים את הזכות של מייסד למכור או להעביר את מניותיו לצד שלישי ללא אישור.

• מדוע חשוב להגביל את העברת המניות?

העברת מניות של מייסד לצד שלישי ללא מגבלות יכולה ליצור מצב שבו נכנסים בעלי מניות חדשים שאינם מחויבים למטרות החברה ואינם בהכרח מתואמים עם יתר המייסדים. מצב כזה עלול לפגוע ביציבות ובניהול השוטף של החברה.

• איך אפשר להגביל העברת מניות בהסכם המייסדים?

כדי למנוע מצבים אלו, נהוג לקבוע בהסכם המייסדים מספר מגבלות ברורות על העברת מניות:

• איסור על העברה ללא אישור: נהוג לקבוע שהמייסדים לא יוכלו למכור או להעביר את מניותיהם לצד שלישי ללא הסכמה מפורשת של יתר המייסדים או אישור דירקטוריון החברה.

• תקופת חסימה (Locked-up Shares): ניתן לקבוע תקופה שבה אסור למייסדים להעביר מניות בכלל. לדוגמה, בתקופה הראשונה (בדרך כלל 1–2 שנים), המניות חסומות ולא ניתן להעבירן כלל.

• דרישת אישור מיוחד להעברה: אפשר לקבוע שכל העברת מניות תדרוש אישור מיוחד של דירקטוריון החברה או של בעלי מניות ברוב מסוים (למשל, רוב של 80%).

• העברות מותרות ללא אישור מיוחד

לצד ההגבלות הכלליות, מקובל לאפשר העברות מסוימות של מניות ללא צורך באישור מראש, למשל:

• העברה לבני משפחה מדרגה ראשונה (בן או בת זוג, ילדים, או יורשים על פי צוואה).

• העברת מניות לתאגיד בבעלות מלאה של המייסד (למשל, חברה בבעלותו האישית).

• העברה ליורשים לפי צוואה או ירושה חוקית במקרה פטירה.

העברות אלו מאפשרות למייסדים גמישות בניהול המניות שלהם, תוך שמירה על יציבות החברה ועל הבעלות המרכזית בידי המייסדים המקוריים או הקרובים להם.

הגדרה ברורה מראש של תנאי העברת המניות מונעת מחלוקות עתידיות ומסייעת לשמור על יציבות עסקית ומשפטית.

• זכות סירוב ראשונה וזכות הצעה ראשונה – איך למנוע כניסת שותפים לא רצויים?

• מהי זכות סירוב ראשונה (ROFR)?

זכות סירוב ראשונה (Right of First Refusal – ROFR) היא מנגנון שמאפשר לחברה או לבעלי המניות הקיימים למנוע כניסה של שותפים חיצוניים שאינם רצויים. לפי מנגנון זה, בעל מניות שמעוניין למכור את מניותיו לצד שלישי, חייב תחילה להציע אותן לשאר בעלי המניות או לחברה, באותם התנאים ובאותו מחיר שהוצעו לו על ידי הקונה החיצוני. רק אם החברה או השותפים לא יממשו את זכותם לקנות את המניות, המכירה לצד שלישי תוכל להתבצע.

• כיצד פועלת זכות הסירוב הראשונה (ROFR)?

• הצעה מצד רוכש חיצוני:
  בעל מניות שמבקש למכור את מניותיו מקבל הצעה לרכישה מגורם חיצוני.

• הודעה לשותפים הקיימים או לחברה:
  בעל המניות חייב לעדכן את החברה ואת השותפים הקיימים על ההצעה, ולאפשר להם לרכוש את המניות באותם התנאים שהוצעו על ידי הרוכש החיצוני.

• תקופת החלטה מוגדרת:
  לחברה או לשאר השותפים יש פרק זמן קבוע מראש (בדרך כלל 30-60 יום) שבו עליהם להחליט אם לממש את זכותם ולרכוש את המניות.

• רכישה או שחרור לצד שלישי:
  אם החברה או השותפים מחליטים לממש את זכותם, המניות יירכשו על ידם. אם הם מחליטים לוותר, בעל המניות יהיה רשאי למכור את המניות לצד שלישי באותם תנאים.

• מהי זכות הצעה ראשונה (ROFO)?

זכות הצעה ראשונה (Right of First Offer – ROFO) היא מנגנון דומה, אך כאן בעל המניות שמעוניין למכור את מניותיו חייב להציע אותן קודם כל לחברה או לשותפים הקיימים לפני שהוא מחפש רוכש חיצוני. כלומר, בניגוד ל-ROFR, שבו בעל המניות מגיע עם הצעה חיצונית, כאן ההצעה הראשונית נעשית לשותפים הקיימים.

• כיצד פועלת זכות ההצעה הראשונה (ROFO)?

• הצעה ראשונית לחברה או לשותפים:
  כאשר בעל מניות מעוניין למכור את מניותיו, הוא מחויב להציע אותן קודם כל לשותפים או לחברה עצמה, לפני שהוא מחפש רוכשים חיצוניים.

• תקופת החלטה לתגובה:
  החברה או השותפים יכולים להחליט אם לרכוש את המניות במחיר ובתנאים שהוצעו.

• מכירה לצד שלישי:
  אם ההצעה נדחית, בעל המניות רשאי למכור לצד שלישי, אך אסור לו למכור במחיר נמוך יותר או בתנאים טובים יותר מאלה שהציע קודם לשותפים הקיימים.

מנגנונים אלה מסייעים להגן על החברה ועל המייסדים מפני כניסה לא מתוכננת של בעלי מניות חדשים, תוך מתן גמישות מסוימת לבעלי מניות המעוניינים למכור את חלקם.

• הגבלת העברת מניות – זכויות הצטרפות וגרירה: כיצד להגן על המייסדים הקטנים?

• מהי זכות הצטרפות למכירה (Tag-Along Right)?

זכות הצטרפות למכירה (נקראת באנגלית Tag-Along Right) נועדה להגן על בעלי מניות המחזיקים אחוז קטן יחסית בחברה. זכות זו מאפשרת למייסדים הקטנים להצטרף לעסקה שבה אחד מבעלי המניות העיקריים מוכר את מניותיו לצד שלישי. כך יכולים בעלי המניות הקטנים להימנע ממצב שבו נכנס שותף חדש, זר ולא רצוי, שעלול לפעול בניגוד לאינטרסים שלהם.

• כיצד פועלת זכות ההצטרפות (Tag-Along)?

• הצעה למכירת מניות מצד בעל מניות מרכזי:
  כאשר בעל מניות משמעותי מחליט למכור חלק מהמניות שלו לצד שלישי, הוא חייב להודיע על כך מראש לבעלי המניות האחרים בחברה.

• אפשרות הצטרפות למכירה:
  בעלי מניות קטנים יכולים להחליט האם להצטרף לעסקה ולמכור את מניותיהם לצד השלישי באותם התנאים בדיוק (מחיר ותנאים נוספים) שבהם מתבצעת המכירה.

• תקופת החלטה ברורה:
  השותפים הקטנים יקבלו פרק זמן קבוע מראש (בדרך כלל בין 30 ל-60 ימים) כדי להודיע אם ברצונם להצטרף לעסקה או לא.

• מכירה יחסית לפי אחזקת המניות:
  אם בעלי המניות הקטנים מחליטים להצטרף, הרוכש החיצוני יהיה חייב לרכוש גם את המניות שלהם באופן יחסי, לפי שיעור האחזקה שלהם בחברה.

• השלמת העסקה:
  הרוכש החיצוני מחויב לרכוש גם את המניות של השותפים שהחליטו להצטרף, וכך נמנעת כניסת בעלי מניות לא רצויים ללא הסכמת השותפים הקטנים.

• מהי זכות גרירה (Drag-Along Right)?

זכות גרירה (נקראת באנגלית Drag-Along Right) מאפשרת לבעלי מניות הרוב “לגרור” את המיעוט לעסקת מכירה של כלל החברה. מטרת הזכות היא לאפשר ביצוע מהיר וחלק של מכירת החברה במצבים שבהם קיימת הסכמה מצד רוב בעלי המניות, גם אם יש התנגדות מצד מיעוט קטן.

• כיצד פועלת זכות הגרירה (Drag-Along)?

• החלטת בעל מניות מרכזי או קבוצת הרוב למכור את החברה:
  בעלי מניות המחזיקים ברוב המניות מחליטים להתקדם עם עסקת מכירה לצד שלישי.

• חובת הצטרפות של כל בעלי המניות:
  ברגע שהחלטה זו מתקבלת, בעלי המניות המחזיקים במיעוט חייבים גם הם למכור את מניותיהם, בתנאים שנקבעו עם הרוכש החיצוני.

• אין אפשרות התנגדות של המיעוט:
  לאחר הפעלת הזכות, בעלי המניות הקטנים לא יכולים לסרב להשתתף בעסקה, וזאת במטרה לאפשר ביצוע מהיר וחלק של המכירה.

• סיום יעיל של העסקה:
  המכירה מבוצעת במלואה, וכל בעלי המניות מקבלים את התמורה באותם התנאים. כך נמנעים עיכובים או מחלוקות מצד בעלי מניות המיעוט.

שני המנגנונים האלו מסייעים לשמור על איזון נכון בין בעלי המניות ומונעים סכסוכים עתידיים שעלולים לפגוע בהתנהלות החברה ובהצלחתה העסקית.

• זכות קדימה (Pre-Emptive Right) – מהי וכיצד היא מגנה על בעלי המניות?

• מהי זכות קדימה?

   

זכות קדימה (באנגלית: Pre-Emptive Right) מאפשרת לבעלי מניות קיימים לשמור על חלקם היחסי בחברה כאשר החברה מנפיקה מניות חדשות במסגרת גיוס הון. זכות זו מבטיחה לבעלי המניות הזדמנות ראשונה לרכוש מניות נוספות, ובכך מונעת דילול של חלקם היחסי בחברה.

• כיצד פועלת זכות הקדימה?

• הנפקת מניות חדשות:
  כאשר החברה מגייסת הון ומנפיקה מניות חדשות, היא חייבת תחילה להציע את המניות הללו לבעלי המניות הקיימים, בהתאם לאחוז הבעלות היחסי שלהם בחברה.

• הודעה מסודרת לבעלי המניות (הצעת רכישה):
  החברה חייבת להודיע מראש לבעלי המניות על ההנפקה המתוכננת ולהציע להם לרכוש את המניות החדשות, בהתאם לחלקם היחסי הנוכחי.

• תקופת זמן למימוש הזכות:
  לבעלי המניות ניתנת תקופה מוגדרת מראש (בדרך כלל 10–20 ימי עסקים) כדי להחליט אם ברצונם לרכוש את המניות שהוצעו להם.

• הצעת מניות שלא מומשו:
  אם חלק מבעלי המניות מחליטים לא לממש את זכותם, החברה יכולה להציע את אותן מניות למשקיעים אחרים, כולל צדדים שלישיים.

• מה אומר החוק הישראלי על זכות קדימה?

על פי החוק הישראלי, בחברה פרטית שיש לה סוג אחד של מניות, כאשר מנפיקים מניות חדשות, חובה להציע אותן קודם כל לבעלי המניות הקיימים לפי שיעור אחזקתם. מטרת החוק היא להגן על בעלי המניות הקיימים מפני דילול אחזקותיהם בחברה.

עם זאת, החוק מאפשר לחברה לקבוע בתקנון הסדר אחר, שיכול לבטל או להגביל את זכות הקדימה. במקרים כאלו, החברה יכולה להחליט מראש כי הזכות לא תחול, או לקבוע כללים שונים שיתאימו לצרכים העסקיים שלה – למשל, כדי לאפשר גיוס מהיר ויעיל של משקיעים חדשים.

הסדרת זכות הקדימה בצורה ברורה בהסכם המייסדים או בתקנון החברה מסייעת למנוע מחלוקות בין בעלי המניות, ומספקת הגנה ברורה ומאוזנת מפני דילול לא רצוי של זכויותיהם בחברה.

• הצהרות והתחייבויות המייסדים – שקיפות ואמון לפני הקמת החברה

לפני שמקימים חברה, חשוב שכל מייסד ייתן הצהרות והתחייבויות ברורות שמטרתן להבטיח שקיפות, אמון ומחויבות מלאה למיזם. הצהרות אלו נועדו לוודא שאין מגבלות משפטיות או חוזיות שעלולות להפריע לפעילות החברה בעתיד.

• אילו התחייבויות והצהרות חשוב לקבל מהמייסדים?

• היעדר מגבלות משפטיות או חוזיות: כל מייסד חייב להצהיר כי אין לו מגבלות משפטיות (למשל, תניית אי-תחרות עם מעסיק קודם) או חוזיות אחרות שמונעות ממנו לפעול במסגרת החברה ולתרום לה באופן מלא.

• הצהרת בעלות על קניין רוחני: אם מייסד מביא למיזם קניין רוחני (טכנולוגיה, קוד תוכנה, פטנטים, ידע מקצועי), הוא חייב להצהיר שהקניין הרוחני הזה שייך לו בלבד, ושאין לאף צד שלישי טענה או דרישה ביחס לאותן זכויות.

• התחייבות לאי-תחרות ושמירת סודיות: המייסדים מתחייבים שלא לפעול במסגרת עסק מתחרה ולא לעשות שימוש בידע שהשיגו במסגרת החברה לצורך תחרות. בנוסף, הם מחויבים לשמור על סודיות מלאה לגבי מידע עסקי, טכנולוגי ונתונים של לקוחות החברה.

• הצהרה על היעדר הליכים משפטיים: כל מייסד מצהיר שאינו צד להליך משפטי או פלילי שעלול להשפיע על פעילות החברה או לפגוע במוניטין שלה.

• פתרון סכסוכים (Dispute Resolution) – כיצד להימנע ממאבקים משפטיים?

כדי למנוע מחלוקות או להסדיר אותן בצורה יעילה ומהירה, חשוב לכלול בהסכם המייסדים מנגנון ברור לפתרון סכסוכים. מנגנון זה יסייע להתמודד עם בעיות בשלב מוקדם, לפני שהן הופכות לסכסוכים מורכבים ויקרים.

שלבים מומלצים לפתרון סכסוכים בין מייסדים:

1. תקשורת ישירה ופתוחה בין הצדדים:

השלב הראשון הוא שיחה גלויה בין הצדדים המעורבים, שבה הם מציגים את הבעיות באופן ברור. פעמים רבות, הסכסוכים מתעוררים מחוסר הבנה או תקשורת לקויה, וניתן לפתור אותם בשלב מוקדם באמצעות דיאלוג פתוח.

2. גישור (Mediation) – סיוע של צד שלישי ניטרלי:

אם השיחה הישירה לא פותרת את הסכסוך, ניתן להיעזר במגשר מקצועי. המגשר עוזר לצדדים להגיע להבנות ולהסכמות ללא צורך בהחלטה מחייבת. יתרון הגישור הוא שמירה על יחסים עסקיים תקינים, פתרון מהיר יותר וחיסכון בעלויות לעומת הליך משפטי.

3. בוררות (Arbitration) – הכרעה מחייבת:

אם הגישור אינו מצליח, ניתן לפנות לבורר. הבורר הוא צד שלישי שקובע הכרעה מחייבת וסופית לסכסוך. הבוררות מאפשרת הליך מהיר, דיסקרטי וממוקד, והיא מנוהלת בדרך כלל על ידי מומחה בתחום העסקי הרלוונטי.

4. מנגנוני Buy-Sell – פתרון באמצעות רכישת מניות:

במקרים שבהם אין אפשרות להמשיך בשותפות עקב סכסוך משמעותי, ניתן לקבוע מראש מנגנון המאפשר לאחד הצדדים לרכוש את חלקו של הצד השני, באופן מסודר וברור.

דוגמאות למנגנוני Buy-Sell נפוצים:

“רולטה רוסית” (Russian Roulette):

צד אחד מציע מחיר לרכישת חלקו של הצד השני. הצד השני חייב לבחור: או לקבל את ההצעה ולמכור את מניותיו, או לקנות את חלקו של המציע באותו מחיר בדיוק.

מנגנון BMBY:

שני הצדדים מגישים הצעות מחיר סגורות לרכישת מניות הצד השני. ההצעה הגבוהה יותר היא זו שתתקבל, והצד המציע הוא שירכוש את המניות של הצד השני.

הכללת מנגנונים אלו בהסכם מראש תורמת לפתרון מהיר, ברור והוגן של סכסוכים אפשריים בין המייסדים, ומאפשרת לחברה להמשיך בפעילותה העסקית ללא עיכובים משמעותיים.

• סיכום – הדרך לבניית שותפות יציבה ומוצלחת

הסכם המייסדים הוא לא רק מסמך משפטי, אלא כלי חיוני לבנייה של שותפות יציבה ולשיתוף פעולה אפקטיבי בין השותפים. הסכם זה נועד בעיקר למנוע מחלוקות בין המייסדים, להסדיר בצורה ברורה את הזכויות והחובות שלהם, ולהגן על אינטרסים קריטיים כמו קניין רוחני, ניהול קבלת החלטות והגבלות תחרות.

שותפות עסקית היא אתגר הדורש בהירות והסכמות מראש. הסכם המייסדים מעניק לשותפים ביטחון משפטי ועסקי, ומאפשר להם להתמקד בהצלחת החברה במקום להתמודד עם חילוקי דעות או בעיות לא צפויות. כללים ברורים שמוגדרים מראש יוצרים איזון הוגן בין השותפים ובונים אמון הדדי – תנאים הכרחיים להצלחה עסקית לטווח ארוך.

כדי לוודא שהסכם המייסדים מותאם במדויק לצרכים ולמטרות הייחודיות של המיזם, מומלץ להקדיש לו את הזמן ותשומת הלב הראויים, ולהיעזר בייעוץ מקצועי. ניסוח נכון ומפורט של ההסכם יאפשר לכל מייסד לפעול בשקיפות ומתוך ביטחון, ויספק למיזם את התשתית היציבה הדרושה לצמיחה ולפיתוח העסקי לאורך זמן.

• כמה עולה הסכם מייסדים?

מחירו של הסכם מייסדים משתנה בהתאם למורכבות העסקית והמשפטית, מספר המייסדים, התחום בו פועלת החברה והיקף ההתאמות הנדרשות. באופן כללי, המחיר הממוצע בשוק עבור עריכת הסכם מייסדים סטנדרטי נע בטווח שבין 450-1,200 ₪, בהתאם לרמת המורכבות וההתאמות האישיות הנדרשות.

• עריכת הסכם מייסדים במשרד עו”ד אילון ישראלי

משרד עו”ד אילון ישראלי מתמחה בעריכת הסכמי מייסדים מקצועיים המותאמים לצרכים העסקיים והמשפטיים הייחודיים של כל מיזם.

למשרד ניסיון רב בליווי יזמים וסטארט-אפים בתחילת דרכם, ובעריכת הסכמי מייסדים לחברות בתחומי הטכנולוגיה, התוכנה, ההייטק, המסחר, התעשייה ועוד.

כל הסכם מייסדים מנוסח בהתאמה אישית, בהתאם למטרות העסקיות, מספר השותפים, תחום הפעילות והענף שבו החברה פועלת. אנו מקפידים על ניסוח הסכמים ברורים ומקיפים, המגנים בצורה אופטימלית על האינטרסים של כל אחד מהמייסדים ומסייעים במניעת סכסוכים עתידיים. הסכמי המייסדים שלנו כוללים מנגנונים ברורים לניהול החברה, פתרון סכסוכים, הגנת קניין רוחני, חלוקת מניות ומנגנונים למקרים של פרישה או כניסת משקיעים חדשים.

אם אתם זקוקים להסכם מייסדים ברור, מקצועי ואפקטיבי, נשמח להעניק לכם ייעוץ משפטי ולסייע לכם בעריכת הסכם שיבטיח את עתיד החברה שלכם בצורה הטובה ביותר.

• שאלות ותשובות נפוצות על הסכם מייסדים

1. מהו הסכם מייסדים?

הסכם מייסדים הוא הסכם משפטי בין השותפים המקימים חברה, שמטרתו להסדיר את מערכת היחסים ביניהם, להגדיר את הזכויות והחובות של כל צד, ולמנוע סכסוכים עתידיים.

2. למה חשוב לחתום על הסכם מייסדים?

הסכם מייסדים מונע אי-הבנות וסכסוכים בין השותפים, מאפשר ניהול תקין של החברה, מסדיר את נושא הקניין הרוחני, ומגדיר מראש כיצד תתקבלנה החלטות חשובות. הסכם כזה גם מעניק לחברה מראה מקצועי בעיני משקיעים.

3. מתי מומלץ לחתום על הסכם המייסדים?

רצוי לחתום על הסכם מייסדים מוקדם ככל האפשר, רצוי עוד לפני הקמת החברה, על מנת להגדיר מראש את כללי המשחק בין השותפים ולמנוע מחלוקות כבר מההתחלה.

4. האם הסכם המייסדים מחליף את תקנון החברה?

לא. הסכם המייסדים מסדיר את היחסים בין השותפים בלבד, בעוד תקנון החברה הוא מסמך משפטי מחייב כלפי החברה עצמה וכל בעלי המניות שלה.

5. מה קורה אם אחד המייסדים עוזב את החברה?

הסכם המייסדים יכלול לרוב מנגנונים כגון מנגנון רכישה חוזרת של מניות (Reverse Vesting) שיסדיר כיצד המניות של המייסד העוזב יירכשו בחזרה על ידי השותפים האחרים או החברה.

6. מהו מנגנון Reverse Vesting?

זהו מנגנון שמטרתו להבטיח שהמייסדים יישארו פעילים בחברה לאורך זמן. לפי מנגנון זה, אם מייסד עוזב את החברה מוקדם מהמתוכנן, החברה או השותפים יכולים לרכוש בחזרה את מניותיו במחיר סמלי או אף ללא תמורה.

7. כיצד הסכם המייסדים מגן על הקניין הרוחני של החברה?

ההסכם קובע שכל הפיתוחים, הרעיונות והיצירות שנוצרים במסגרת המיזם יהיו בבעלות בלעדית של החברה, וכי למייסדים אסור לעשות בהם שימוש לצרכים אישיים או במיזמים אחרים.

8. מהן “זכות הצטרפות” (Tag-Along) ו”זכות גרירה” (Drag-Along)?

“זכות הצטרפות” מאפשרת לבעלי מניות קטנים להצטרף למכירת מניות של בעלי מניות גדולים באותם התנאים, כדי להגן על זכויות המיעוט.

“זכות גרירה” מאפשרת לבעלי מניות הרוב לכפות על בעלי המניות הקטנים למכור את מניותיהם במקרה של מכירת החברה, על מנת להבטיח את השלמת העסקה.

9. מהי זכות קדימה (Pre-Emptive Right)?

זכות קדימה מאפשרת לבעלי מניות קיימים לרכוש מניות חדשות שהחברה מנפיקה, לפני שהן מוצעות לגורמים חיצוניים, כדי למנוע דילול באחזקתם בחברה.

10. מה ההבדל בין זכות סירוב ראשונה (ROFR) לזכות הצעה ראשונה (ROFO)?

בזכות סירוב ראשונה (ROFR), בעל מניות שקיבל הצעה מצד שלישי חייב להציע קודם את מניותיו לבעלי המניות האחרים באותם תנאים בדיוק.

בזכות הצעה ראשונה (ROFO), בעל המניות שרוצה למכור את מניותיו חייב להציע אותן קודם כל לשותפים, ורק אם הם לא מעוניינים הוא יכול לחפש רוכש חיצוני.

11. האם חובה לערוך הסכם מייסדים בעזרת עורך דין?

אין חובה חוקית כזו, אך מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום כדי להבטיח שההסכם יהיה מקצועי, ברור ויותאם לצרכים הספציפיים של החברה והשותפים.

12. האם ניתן לחתום על הסכם מייסדים לפני הקמת החברה?

כן, מומלץ לחתום על הסכם המייסדים כבר בשלב הרעיון, לפני רישום החברה, כדי להסדיר מראש את כל הנושאים החשובים ולהימנע ממצבי אי-ודאות.

13. מה המשמעות של “העברת התחייבויות המייסדים לחברה”?

הכוונה היא שלאחר הקמת החברה, החברה תאמץ באופן רשמי את כל ההתחייבויות שהמייסדים לקחו על עצמם בהסכם המייסדים, ותהפוך אותן להתחייבויות של החברה עצמה.

14. מה קורה לנכסים כמו קוד תוכנה או ידע שנוצרו לפני הקמת החברה במקרה שהמיזם מתפרק?

הסכם המייסדים אמור להגדיר מראש מה יקרה לנכסים אלו אם המיזם לא יתקדם לשלב של הקמת חברה. בדרך כלל, הנכסים יוחזרו למייסדים באופן ברור ומוסכם מראש.

15. מדוע חשוב להגדיר בצורה מדויקת את תחום הפעילות של החברה בהסכם המייסדים?

הגדרה מדויקת מונעת מחלוקות לגבי סעיפי אי-תחרות ומאפשרת לחברה גמישות בהתפתחותה העתידית, מבלי להגביל מדי את הפעילות או לגרום לאי-ודאות משפטית.

16. איך קובעים חלוקת מניות הוגנת בין המייסדים?

חלוקת המניות נקבעת לפי התרומה היחסית של כל מייסד: רעיונית, טכנולוגית, פיננסית או ניהולית. לעיתים קובעים גם מנגנוני “אבני דרך” (Milestones) למקרה של שינוי בתרומת המייסדים.

17. מהי בעיית “Deadlock” בחלוקת מניות של 50%-50%, ואיך פותרים אותה?

Deadlock הוא מצב של “מבוי סתום” בהחלטות כשהמייסדים חלוקים בדעתם ואין רוב ברור. כדי למנוע זאת, מומלץ להכניס מראש מנגנון הכרעה, כגון מינוי גורם מכריע חיצוני או מנגנון Buy-Sell.

18. למה סעיף אי-תחרות חייב להיות מוגבל בזמן ובתחום?

כדי שסעיף אי-תחרות יהיה אכיף מבחינה משפטית, עליו להיות סביר ומידתי – תקופה ארוכה מדי או תחום רחב מדי ייחשבו בלתי סבירים ועלולים להיפסל בבית המשפט.

19. למה חשוב להגדיר מראש תהליך ברור לפתרון סכסוכים בין מייסדים?

הגדרה מראש של מנגנוני יישוב סכסוכים – כמו שיחה ישירה, גישור או בוררות – חוסכת עלויות כספיות גבוהות וזמן רב, ומאפשרת שמירה על היחסים העסקיים בין השותפים.

20. מדוע מומלץ לבדוק חוזי העסקה קודמים של מייסדים לפני חתימה על הסכם מייסדים?

בדיקת חוזי ההעסקה הקודמים של המייסדים נועדה לוודא שאין הגבלות משפטיות או חוזיות (כמו אי-תחרות או זכויות בקניין רוחני), העלולות לפגוע בפעילות המיזם החדש.

21. האם הסכם המייסדים מחייב גם אחרי שינוי התקנון או כניסת משקיעים חדשים?

ההסכם ממשיך להיות בתוקף אלא אם שונה במפורש. עם זאת, לעיתים, כניסת משקיעים או שינוי תקנון מחייבים עדכון או החלפת חלק מסעיפי ההסכם.

22. מה היתרון במנגנון Buy-Sell לפתרון סכסוכים?

מנגנון Buy-Sell מאפשר לפתור סכסוך באמצעות רכישה הדדית של מניות בין המייסדים, וכך למנוע מצב של קיפאון עסקי או משפטי.

23. האם חובה לכלול מנגנון וסטינג הפוך (Reverse Vesting) בהסכם המייסדים?

לא חובה, אך מומלץ מאוד להוסיף מנגנון זה כדי להגן על החברה מפני עזיבה מוקדמת של אחד המייסדים, תוך הבטחת המשך המחויבות שלהם למיזם.