1. שטר-חוב – מסמך משפטי המחייב את השוכר לשלם סכום קבוע במקרה של הפרת החוזה.
2. שיק ביטחון – שיק רגיל הנמסר למשכיר, אשר ניתן להפקידו רק במקרה של הפרת התחייבויות השוכר.
3. שיק בנקאי – שיק שמונפק על ידי הבנק ומבטיח כי הכסף זמין לפירעון מידי.
4. ערבות בנקאית – מסמך שבו הבנק מתחייב לשלם למשכיר סכום קבוע אם השוכר לא עומד בהתחייבויותיו.
5. פיקדון מזומן – סכום כסף שהשוכר מפקיד אצל המשכיר כערובה להבטחת חיוביו, עם החובה להחזירו בסיום השכירות.

מה קובע החוק לגבי ערבויות בשכירות?

חוק השכירות והשאילה (סעיף 25י) קובע הגבלות ברורות על ערבויות שהמשכיר יכול לדרוש מהשוכר בעת חתימת חוזה שכירות למגורים. מטרת החוק היא למנוע דרישות בלתי סבירות מצד המשכיר ולהגן על השוכר מפני ערבויות מכבידות יתר על המידה.

בהתאם להוראות סעיף 25יד לחוק השכירות והשאילה, אין לקבוע הסדרים הנוגעים לערובה אשר חורגים מהגבולות שנקבעו בחוק, אלא אם החריגה היא לטובת השוכר. כלומר, ניתן לקבוע תנאים המקלים על השוכר ביחס להוראות החוק, אך אין להחמיר עמו או להטיל עליו דרישות מחמירות יותר מאלה שנקבעו בו.

הגבלת סכום הערבויות

החוק קובע כי אם המשכיר דורש מהשוכר ערובה הכוללת הוצאה כספית (כגון פיקדון מזומן או ערבות בנקאית), סכומה לא יכול לעלות על הנמוך מבין:

1. שליש מתקופת השכירות – לדוגמה, אם החוזה הוא לשנה ושכר הדירה החודשי הוא 3,000 ₪, הערבות לא יכולה לעלות על 12,000 ₪ (שליש מ-36,000 ₪).
2. פי שלושה מדמי השכירות החודשיים – אם שכר הדירה הוא 3,000 ₪, סכום הערבות לא יכול להיות גבוה מ-9,000 ₪.

מתי המשכיר רשאי לממש את הערבות?

המשכיר לא יכול להשתמש בערבות באופן חופשי, והוא רשאי לממש אותה רק במקרים המפורטים בחוק ובסכומים מוגדרים מראש:

1. אי תשלום דמי שכירות – המשכיר רשאי לממש את הערבות עד גובה שכר הדירה שלא שולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבעו בחוזה.
2. ליקויים בדירה שהשוכר אחראי לתיקונם – אם השוכר לא תיקן נזקים שעליו לתקן, המשכיר רשאי לממש את הערבות עד גובה עלות התיקון.
3. אי תשלום חשבונות ותשלומים שוטפים – אם השוכר לא שילם חשבונות כמו ארנונה, מים, חשמל ודמי ועד בית, המשכיר רשאי לממש את הערבות עד גובה התשלומים שלא שולמו.
4. אי פינוי הדירה בזמן – במקרה שהשוכר לא מפנה את הדירה בתום החוזה, המשכיר רשאי לממש את הערבות לפי הסכום שנקבע בחוזה עבור עיכוב בפינוי.

חובת הודעה מראש לשוכר לפני מימוש הערבות

המשכיר חייב להודיע לשוכר מראש על כוונתו לממש את הערבות ולתת לו זמן סביר לתקן את ההפרה (לשלם חובות, לתקן נזקים וכו’) לפני ביצוע המימוש בפועל.

חובת החזרת הערבות בסיום החוזה

עם סיום השכירות, המשכיר חייב להחזיר לשוכר את הערבות או את יתרתה, לאחר שנוכה ממנה סכום בגין חובות שהשוכר לא פרע.
בנוסף, אם הערבות שניתנה צברה ריבית או תשואה, המשכיר מחויב להחזירה כולל הריבית שנצברה.

המשכיר מחויב להשיב את הערבות בתוך 60 יום מהתרחשות אחד מהבאים, לפי המאוחר:

• המועד שבו השוכר השיב את הדירה למשכיר.
• המועד שבו נפרעו כל חובות השוכר.

מהו שטר-חוב?

שטר-חוב הוא מסמך משפטי שבו השוכר מתחייב לשלם למשכיר סכום כסף קבוע במקרה של הפרת חוזה השכירות.

מאפיינים עיקריים של שטר-חוב:

✔️ התחייבות כספית כתובה – מהווה מסמך משפטי מחייב שבו השוכר מתחייב לשלם סכום מסוים אם יפר את החוזה.
✔️ יכול לכלול ערבים – ניתן לדרוש חתימות של ערבים שיישאו באחריות לתשלום במקרה שהשוכר לא יעמוד בהתחייבויותיו.
✔️ מימוש מהיר – המשכיר יכול לפנות ישירות להוצאה לפועל לגביית הסכום ללא צורך בתביעה משפטית.
✔️ לא מחייב הפקדת כסף מראש – בניגוד לפיקדון מזומן או ערבות בנקאית, אין צורך בהקפאת סכום כסף בפועל.
✔️ ניתן להעברה – אלא אם צוין במפורש כי השטר “אינו סחיר”, המשכיר יכול להעביר אותו לגורם שלישי לגבייה.

יתרונות וחסרונות של שטר-חוב לשוכר

יתרונות:

• אין צורך להקפיא כסף מראש – בניגוד לערבות בנקאית או פיקדון מזומן, השוכר אינו צריך להוציא כסף בפועל בעת החתימה על החוזה.
• מימוש מותנה – המשכיר אינו יכול להשתמש בכסף באופן חופשי, אלא רק במקרה של הפרת החוזה.
• אפשרות להגבלת השימוש – ניתן להכניס סעיף “אינו סחיר” כדי למנוע העברת השטר לגורמים אחרים.
• חלופה נוחה לערבויות אחרות – במקרים מסוימים, שטר-חוב עשוי להיות בטוחה עדיפה על פיקדון מזומן גדול או ערבות בנקאית יקרה.

חסרונות:

• מימוש מהיר וקל למשכיר – המשכיר יכול להגיש את השטר ישירות להוצאה לפועל ללא צורך בהליך משפטי ממושך.
• עלול להיות בסכום גבוה – אם לא הוגדר סכום סביר, המשכיר יכול לרשום סכום מופרז ולהפעיל לחץ על השוכר.
• דורש ערבים – בחלק מהמקרים, המשכיר ידרוש מהשוכר להביא ערבים, מה שעלול להקשות על החתימה.
• חשש לניצול לרעה – אם השטר לא מנוסח כראוי, המשכיר יכול לנקוט בהליכי גבייה גם במקרים שאינם מוצדקים.
• העברת השטר לאחרים – אם לא צוין “אינו סחיר”, המשכיר יכול למכור את השטר לגורם שלישי (כגון חברת גבייה).

כיצד שוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 לוודא שסכום השטר סביר ולא מוגזם ביחס לשכר הדירה.
🔹 לדרוש לציין בשטר כי הוא “אינו סחיר”, כדי למנוע העברתו לאחרים.
🔹 לקרוא היטב את נוסח השטר ולוודא שאין בו סעיפים בעייתיים.
🔹 להעדיף בטוחות אחרות כמו פיקדון מזומן או שיק בנקאי, אם ניתן.
🔹 להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה כדי למנוע התחייבות בעייתית.

מהו שיק-ביטחון? 

שיק ביטחון הוא שיק רגיל שהשוכר מוסר למשכיר כערובה למילוי התחייבויותיו במסגרת חוזה השכירות.

מאפיינים עיקריים של שיק ביטחון:

✔️ ייעוד: משמש כערובה לכיסוי חובות שכר דירה, נזקים לדירה או הפרת חוזה אחרת.
✔️ רישום מיוחד: ניתן לציין עליו “שיק ביטחון” או “לביטחון בלבד”, אך מבחינת הבנק אין לכך משמעות.
✔️ אפשרות סחירות: אם לא נכתב “למוטב בלבד” או “לא סחיר”, המשכיר יכול להעבירו לצד שלישי.
✔️ אפשרות ביטול: ניתן לבטל אותו דרך הבנק, אך אם נכתב בחוזה כי ביטול השיק מהווה הפרת הסכם, הדבר עלול להוביל להשלכות משפטיות.
✔️ הליך מימוש: במקרה של הפרת החוזה, המשכיר יכול להפקיד את השיק בבנק, ואם הוא לא מכובד – לפנות להוצאה לפועל לגבייתו.

יתרונות וחסרונות של שיק ביטחון 

יתרונות:

• אין צורך להקפיא כסף מראש – בניגוד לפיקדון מזומן או ערבות בנקאית, הכסף נשאר בחשבון השוכר ולא “מוקפא”.
• זמינות גבוהה – קל להנפיק ולמסור שיק ביטחון, ללא צורך בפנייה לבנק או בתשלום עמלות גבוהות.
• אפשרות לקביעת תנאים למימוש – ניתן להכניס בחוזה השכירות סעיף המחייב את המשכיר להודיע מראש לפני הפקדת השיק.
• נחשב לחלופה גמישה לערבויות אחרות – משכיר עשוי להעדיף שיק ביטחון על פני דרישת פיקדון כספי גדול.

חסרונות:

• סיכון למימוש מיידי – המשכיר יכול להפקיד את השיק ללא אישור נוסף, והבנק לא יבדוק את מטרת השימוש בו.
• עלול להיות בסכום גבוה – ללא מגבלה חוקית, המשכיר עשוי לדרוש שיק ביטחון בסכומים גבוהים מדי.
• אפשרות להעברת השיק לגורם שלישי – אם השיק לא מסומן כ”לא סחיר” או “למוטב בלבד”, המשכיר יכול להעבירו לצד שלישי (למשל, חברת גבייה).
• סיכון להחזרת השיק – אם אין כיסוי בחשבון השוכר בעת ההפקדה, השיק יחזור, והשוכר עלול להיתקל בהליכי גבייה ואף בפנייה להוצאה לפועל.
• חשש לניצול לרעה – ללא בקרה, המשכיר יכול להשתמש בשיק למטרות שלא סוכמו מראש.

כיצד שוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 לדרוש התחייבות כתובה שהשיק לא יופקד ללא התראה מראש.
🔹 לציין “למוטב בלבד” ו-“לא סחיר” כדי למנוע מסירתו לצדדים שלישיים.
🔹 לקבוע בחוזה באילו נסיבות ניתן להפקיד את השיק.
🔹 להעדיף ערבויות אחרות, כמו פיקדון מזומן או ערבות בנקאית, במידת האפשר.

מהו שיק בנקאי?

שיק בנקאי הוא שיק שמונפק על ידי הבנק לבקשת הלקוח, כאשר סכום הכסף שמופיע בו מובטח ומוחזק בנאמנות על ידי הבנק עד לפירעונו.

מאפיינים עיקריים של שיק בנקאי:

✔️ מובטח לפירעון – הבנק ערב לתשלום הסכום המופיע בשיק.
✔️ כסף “מוקפא” – עם הנפקת השיק, הבנק מקצה את הסכום מהחשבון של מבקש השיק ואינו מאפשר לו להשתמש בו.
✔️ לא ניתן לביטול – מרגע שהשיק הונפק, הלקוח לא יכול לבטלו.
✔️ תוקף ארוך – ניתן לפדות אותו עד 7 שנים מיום הנפקתו.
✔️ מוסדר בחוק – כאשר השיק משמש כערובה לשכירות, סכומו מוגבל לשליש מתקופת השכירות או פי 3 מדמי השכירות החודשיים, לפי הנמוך מביניהם.

יתרונות וחסרונות של שיק בנקאי לשוכר

יתרונות:

• בטוח יותר משיק רגיל – המשכיר אינו יכול לטעון לחוסר כיסוי, שכן הבנק ערב לתשלום הסכום המופיע בשיק.
• נחשב לאמצעי תשלום מכובד – מעניק לשוכר מוניטין כספי חזק יותר בעיני המשכיר.
• לא ניתן להחזרה בשל היעדר כיסוי – השיק מונפק רק אם יש מספיק כסף בחשבון השוכר, כך שאין סיכון להחזרתו.
• מוסדר בחוק – אם השיק ניתן כערובה לשכירות, סכומו מוגבל לשליש מתקופת השכירות או פי 3 מדמי השכירות החודשיים, לפי הנמוך מביניהם.
• פחות מסוכן לשוכר משיק ביטחון – לא ניתן לבטלו, אך אפשר לקבוע תנאים לשימוש בו בחוזה השכירות.

חסרונות:

• דורש הפקדת כסף מראש – הבנק מקפיא את סכום השיק בחשבון השוכר ואינו מאפשר שימוש בו עד לפירעון או להחזרת השיק.
• לא ניתן לביטול – לאחר שהשיק הונפק, השוכר אינו יכול לבטלו ללא הסכמת המשכיר.
• עלויות הנפקה – כרוכה בעמלה בנקאית שנעה בין 12 ל-26 ש”ח, בהתאם לבנק ולתנאי החשבון.
• סיכון למימוש מיידי – אם לא סוכמו תנאים ברורים בחוזה, המשכיר יכול להפקיד את השיק ללא הודעה מוקדמת.

כיצד שוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 לוודא שהשיק אינו חורג מהמגבלות החוקיות.
🔹 לציין עליו “למוטב בלבד” ו-“לא סחיר” כדי למנוע העברתו לגורמים שלישיים.
🔹 לדרוש שהמשכיר ייתן התראה מראש לפני הפקדתו.
🔹 לבדוק האם ניתן להציע פיקדון מזומן או ערבות בנקאית כחלופה נוחה יותר.

מהי ערבות בנקאית? 

ערבות בנקאית היא מסמך פיננסי שבו הבנק מתחייב לשלם למשכיר סכום קבוע במקרה שהשוכר לא עומד בהתחייבויותיו לפי חוזה השכירות.

מאפיינים עיקריים של ערבות בנקאית:

✔️ נחשבת לכסף מזומן – המשכיר יכול לממש אותה בכל עת ללא צורך בהסברים.
✔️ הכסף “מוקפא” – הבנק מחזיק את סכום הערבות בנאמנות ואינו מאפשר לשוכר להשתמש בו.
✔️ לא ניתנת לביטול – לאחר שהונפקה, השוכר לא יכול לבטלה ללא הסכמת המשכיר.
✔️ מוסדרת בחוק – סכום הערבות מוגבל ואינו יכול להיות גבוה משליש תקופת השכירות או פי 3 משכר הדירה החודשי, לפי הנמוך מביניהם.
✔️ מימוש מהיר – אם המשכיר מחליט לממש את הערבות, הבנק מעביר לו את הסכום ללא צורך בהוכחת הפרת חוזה.

יתרונות וחסרונות של ערבות בנקאית לשוכר

יתרונות:

• בטוחה חזקה ומוכרת – המשכיר מקבל התחייבות ישירה מהבנק, מה שמפחית את הסיכון עבורו.
• לא מקשה על נזילות כספית – בניגוד לפיקדון מזומן, הכסף לא יוצא מחשבון השוכר, אלא רק “מוקפא” ולא זמין לשימוש.
• מוסדרת בחוק – סכום הערבות מוגבל לשליש מתקופת השכירות או פי 3 מדמי השכירות החודשיים, לפי הנמוך מביניהם.
• קשה לניצול לרעה – ניתן להגדיר בחוזה תנאים ברורים למימוש הערבות, כגון התראה מראש.
• אפשרות לפדיון חלקי – המשכיר יכול לממש רק את הסכום הנדרש בפועל ולא את מלוא הערבות.
• מבטיחה שהכסף ישמש רק למטרות מוסכמות – בניגוד לשיק ביטחון, שאותו ניתן להפקיד ישירות ללא סיבה מוצדקת.

חסרונות:

• עלויות נוספות – הנפקת ערבות בנקאית כרוכה בתשלום עמלה חודשית או חד-פעמית לבנק.
• סכום הכסף “מוקפא” בחשבון – השוכר אינו יכול להשתמש בסכום שנקבע לערבות עד סיום החוזה.
• קשה לביטול – ברגע שהונפקה, השוכר אינו יכול לבטלה ללא אישור המשכיר.
• סיכון למימוש מהיר – אם המשכיר מחליט לממש את הערבות, הבנק מחויב להעביר לו את הסכום ללא צורך בהוכחת הפרת חוזה.
• חובת החזרת הערבות – על השוכר לוודא שהמשכיר מחזיר את מסמך הערבות תוך 60 יום מסיום השכירות או סילוק כל החובות.

כיצד שוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 לבדוק שסכום הערבות עומד במגבלות החוק.
🔹 לקבוע בחוזה שהמשכיר חייב להתריע מראש לפני המימוש.
🔹 לוודא שהמשכיר מחויב להחזיר את הערבות בתוך 60 יום מסיום השכירות.
🔹 לשקול חלופות כמו פיקדון מזומן או שיק ביטחון, אם ניתן.

מהו פקדון מזומן?

פיקדון מזומן הוא סכום כסף שהשוכר מפקיד אצל המשכיר כערובה לקיום התחייבויותיו במסגרת חוזה השכירות.

מאפיינים עיקריים של פיקדון מזומן:

✔️ מוחזק אצל המשכיר – המשכיר שומר את הכסף עד סיום השכירות.
✔️ מיועד להבטחת התחייבויות – משמש לכיסוי חובות שכר דירה, תיקון נזקים או קנסות בגין אי-פינוי הדירה בזמן.
✔️ מוסדר בחוק – סכום הפיקדון לא יכול לעלות על שליש מתקופת השכירות או פי 3 מדמי השכירות החודשיים, לפי הנמוך מביניהם.
✔️ השוכר זכאי להחזר – בהנחה שאין חובות או נזקים, המשכיר חייב להחזיר את הפיקדון בתוך 60 יום מסיום החוזה.
✔️ ניתן להשתמש בו רק לאחר התראה – המשכיר חייב להודיע לשוכר מראש לפני שימוש בכסף ולתת לו זמן סביר לתקן את ההפרה.

יתרונות וחסרונות של פיקדון מזומן לשוכר

יתרונות:

• נשאר בשליטת השוכר – הכסף לא מועבר לגורם שלישי (כמו בנק בערבות בנקאית) אלא נשאר אצל המשכיר.
• שקוף וברור – קל לעקוב אחר סכום הפיקדון ואין צורך במסמכים בנקאיים מורכבים.
• מוסדר בחוק – סכום הפיקדון מוגבל לשליש מתקופת השכירות או פי 3 מדמי השכירות החודשיים, לפי הנמוך מביניהם.
• החוק קובע שהפיקדון צובר ריבית – אם הפיקדון נשמר על ידי המשכיר והוא צובר ריבית, המשכיר מחויב להחזיר את הפיקדון יחד עם הריבית שנצברה.
• אפשרות לשימוש רק לאחר הודעה מראש – המשכיר חייב להודיע לשוכר מראש על כוונתו להשתמש בכספי הפיקדון ולתת לו זמן לתקן את ההפרה.
• החובה להחזרת הפיקדון – המשכיר מחויב להחזיר את הפיקדון בתוך 60 יום מסיום השכירות, אם לא היו חובות או נזקים.

חסרונות:

• דורש תשלום מראש – השוכר צריך להפריש סכום כסף משמעותי בתחילת החוזה, מה שיכול להכביד עליו כלכלית.
• עלול להיות קשה להחזרה – ישנם מקרים בהם משכירים מסרבים להחזיר את הפיקדון בטענה לנזקים או חובות.
• סיכון לשימוש לרעה – אם אין פיקוח, המשכיר עלול להשתמש בכסף שלא לצורך וליצור קושי בהחזרתו לשוכר.
• לא תמיד עדיף על חלופות אחרות – למשל, ערבות בנקאית עשויה להיות בטוחה יותר מבחינת נזילות כספית עבור השוכר.

כיצד שוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 לוודא שהפיקדון עומד בגבולות החוק ולא גבוה מהמותר.
🔹 לדרוש שהכסף יופקד בחשבון נאמנות ולא ישמש את המשכיר באופן חופשי.
🔹 לציין בחוזה את התנאים להחזרת הפיקדון ואת הסיבות היחידות בהן ניתן להשתמש בו.
🔹 לשמור תיעוד של מצב הדירה (תמונות, פרוטוקול מסירה) כדי למנוע טענות שווא על נזקים.
🔹 לבדוק אם ניתן להציע בטוחה אחרת כמו ערבות בנקאית או שטר-חוב, אם הדבר עדיף.

מהו כתב ערבות?

כתב ערבות הוא מסמך משפטי מחייב שבו ערב (צד שלישי) מתחייב לשלם את חובות השוכר במקרה שהשוכר אינו עומד בהתחייבויותיו לפי חוזה השכירות. הערבות יכולה להיות מוגבלת לסכום מסוים ותחומים מסוימים או בלתי מוגבלת, כך שהערב אחראי לכל חובות השוכר מול המשכיר.

מאפיינים עיקריים של כתב ערבות:
✔️ ערבות כוללת או מוגבלת – הערבות יכולה לחול על כלל חובות השוכר או להיות מוגבלת לתשלומים מסוימים (כגון שכר דירה בלבד).
✔️ חובת תשלום מיידית – המשכיר רשאי לפנות לערב ישירות ולדרוש ממנו את התשלום, ללא צורך לפנות קודם לשוכר.
✔️ החלה על תקופות הארכה – ברוב כתבי הערבות, הערבות אינה מוגבלת לתקופת השכירות הראשונית אלא חלה גם על הארכות חוזה עתידיות.
✔️ ערבות רחבה – יכולה לכלול לא רק תשלום שכר דירה אלא גם תשלומים בגין נזקים, הפרות חוזה, ואפילו שיפוי על הוצאות של המשכיר.
✔️ צירוף מסמכים תומכים – משכירים רבים דורשים מהערב להציג הוכחות להכנסתו (כגון תלושי שכר), כדי להבטיח שיש לו את היכולת לעמוד בהתחייבות הכספית.

יתרונות וחסרונות של כתב ערבות לשוכר

יתרונות:

• לא דורש הפקדת כסף מראש – השוכר אינו נדרש להפקיד סכום כסף מיידי כמו בפיקדון מזומן או ערבות בנקאית.
  • קל יותר לגיוס מאשר ערבויות אחרות – לעיתים עדיף על פני פתרונות פיננסיים יקרים כמו ערבות בנקאית.
  • משפר את סיכויי קבלת הדירה – בעלי דירות רבים מעדיפים שוכר עם ערבות אישית על פני שוכר עם בטוחות פחות מחייבות.
  • גמישות בהסכם – ניתן לקבוע כי הערבות תחול על סכומים מסוימים בלבד ולא על כלל התחייבויות השוכר.

חסרונות:

• מחייב מציאת ערב – השוכר צריך למצוא אדם שמוכן לקחת על עצמו את ההתחייבות הכלכלית.
  • סיכון כלכלי לערב – אם השוכר אינו עומד בתשלומיו, הערב מחויב לשלם את חובותיו מיידית, גם אם לא קיבל כל התראה מוקדמת.
  • אפשרות להרחבת הערבות – פעמים רבות הערבות חלה גם על תקופות הארכה עתידיות, גם אם הערב לא נתן לכך הסכמה מפורשת מחדש.
  • חשיפה לתביעות ישירות – המשכיר אינו מחויב לפנות קודם לשוכר ויכול לפנות ישירות לערב ולדרוש ממנו את מלוא החוב.
  • סיכון להכללת סעיפי שיפוי – בכתבי ערבות מסוימים, הערב מחויב לא רק לתשלום שכר דירה אלא גם לכיסוי נזקים והוצאות משפטיות.

כיצד השוכר יכול להגן על עצמו?

🔹 להגביל את סכום הערבות – לקבוע בחוזה סכום מקסימלי ברור שהערב אחראי לו ולא לתת ערבות בלתי מוגבלת.
🔹 לוודא שהערבות אינה חלה אוטומטית על הארכת החוזה – לציין כי כל הארכה מחייבת אישור חדש מהערב.
🔹 לדרוש הודעה מוקדמת לפני מימוש הערבות – להכניס סעיף שמחייב את המשכיר להתריע לערב לפני נקיטת הליכים.
🔹 לציין שהערבות מוגבלת רק לשכר דירה – להימנע מערבות שכוללת התחייבות לנזקים, חובות אחרים או הוצאות משפטיות.
🔹 לבדוק חלופות בטוחות יותר – במידת האפשר, להעדיף פיקדון מזומן או שטר-חוב על פני כתב ערבות אישי.

פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק

מהו פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק?

פיצוי מוסכם הוא סכום כסף שנקבע מראש בחוזה השכירות, אותו השוכר מחויב לשלם למשכיר במקרה של הפרת החוזה, ללא צורך בכך שהמשכיר יוכיח שנגרם לו נזק בפועל. לרוב, סעיף זה נועד להרתיע את השוכר מהפרת החוזה, אך לעיתים הוא עלול להיות מנוצל לרעה על ידי המשכיר.

מאפיינים עיקריים של פיצוי מוסכם:

• סכום קבוע מראש – הסכום נקבע בחוזה ואינו תלוי בגובה הנזק בפועל.
• ללא צורך בהוכחת נזק – המשכיר יכול לדרוש את התשלום גם אם בפועל לא נגרם לו נזק כלשהו.
• עלול להיות גבוה ובלתי סביר – לעיתים סכום הפיצוי גבוה משמעותית מהנזק האמיתי שיכול להיגרם למשכיר.
• נפוץ במקרים של אי-פינוי בזמן, עזיבה מוקדמת או נזקים לנכס.
• עלול להקשות על שוכר לדרוש החזר או ביטול – ברגע שנחתם סעיף כזה, קשה לערער עליו בבית משפט.

כיצד השוכר יכול להגן על עצמו?

• לדרוש שסכום הפיצוי יהיה סביר ומידתי – החוק מאפשר לבית המשפט להפחית פיצוי מוסכם אם הוא מוגזם, אך עדיף להגדיר סכום הוגן מראש.
• להוסיף סעיף שמחייב הוכחת נזק – יש לקבוע שהמשכיר יוכל לדרוש פיצוי רק אם יוכיח נזק אמיתי.
• להגביל את הפיצוי – יש לציין סכום מרבי (למשל, לא יותר מחודש שכירות אחד) כדי למנוע דרישות מופרזות.
• להימנע מחתימה על סעיף כזה אם הסכום גבוה מאוד – סעיף פיצוי של אלפי שקלים על הפרות קטנות עשוי להיות לא הוגן.
• להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה – מומלץ לבדוק אם ניתן לצמצם או לשנות את הסעיף.

🔹 טיפ: אל תחתמו על סעיף פיצוי מוסכם גבוה ללא בדיקה! עדיף לקבוע מנגנון גמיש שיתחשב במצב בפועל, ולא יחייב תשלום מיידי ללא בחינה של הנזק האמיתי.

חובת שיפוי רחבה

מהי חובת שיפוי רחבה?

חובת שיפוי רחבה היא סעיף בחוזה השכירות שבו השוכר מתחייב לשפות (לשלם פיצוי) למשכיר על כל הוצאה, הפסד, או תביעה הקשורה לשימושו בנכס, גם אם הוא לא היה אשם ישיר בנזק. סעיף זה יכול לכלול חיובים עבור נזקים, תביעות צד שלישי, קנסות עירוניים, ועוד, ולעיתים מנוסח בצורה גורפת הפועלת לרעת השוכר.

מאפיינים עיקריים של חובת שיפוי רחבה:

• אחריות גורפת לשוכר – השוכר עשוי להיות מחויב לפצות את המשכיר גם על נזקים שאינם באשמתו הישירה.
• העברת האחריות המלאה לשוכר – המשכיר מסיר מעצמו כל אחריות להוצאות הנגרמות במהלך השכירות.
• היעדר הגבלת סכום – בחלק מהמקרים, הסעיף אינו קובע תקרה לחיוב השוכר.
• כולל התחייבות לשלם גם על הוצאות משפטיות – השוכר עשוי למצוא את עצמו מחויב גם לכיסוי הוצאות משפט במקרה של תביעה נגד המשכיר.
• עלול לכסות נזקים חיצוניים – כמו נזקים למבנה שלא נגרמו על ידי השוכר, או חובות עירוניים שהמשכיר לא שילם.

כיצד השוכר יכול להגן על עצמו?

• לדרוש הגבלת אחריות – יש להגדיר כי השוכר מחויב לשפות את המשכיר רק בגין נזקים שהוא עצמו גרם.
• להוסיף תקרה לשיפוי – יש לקבוע סכום מרבי שהשוכר עשוי להיות מחויב בו, כדי למנוע חובות בלתי מוגבלים.
• להחריג מקרים שאינם בשליטת השוכר – למשל, אסונות טבע, נזקי צנרת ישנים, חובות עירוניים של המשכיר.
• להימנע מהתחייבות לכיסוי הוצאות משפטיות של המשכיר – יש לדרוש כי כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.
• לוודא שהסעיף הדדי – אם יש סעיף שיפוי לטובת המשכיר, יש לוודא שגם השוכר מוגן מפני הפרות מצדו של המשכיר.
• להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה – סעיף שיפוי רחב מדי עלול להפוך את השוכר ל”אחראי הבלעדי” לכל דבר שיקרה בנכס.

🔹 טיפ: אל תחתמו על סעיף שיפוי ללא הגבלת אחריות! דרשו להגדיר בבירור אילו מקרים מחייבים אתכם בפיצוי, ובאילו לא, כדי למנוע התחייבויות בלתי סבירות.